הילדה שלי שותה קפה עם קש וזה בדיוק מה שהיא.
היא בכיתה י׳ וזה קרה ממש בלי ששמתי לב, לפני רגע היא טיילה על הכתפים שלי בכל ארוע מבלי לשחרר ואחרי מיצמוץ קל היא הפכה לנערה ועוד רגע מבלי שאספיק גם מעבר לזה. היא מצליחה בדרכה לעשות הכל - צופים, לימודים סדרות וחברות אבל לא שוכחת שהיא עדיין ילדה. היא בוגרת ואחראית עד לרמה שאני מוצא את עצמי מתיעץ איתה ומקבל תתשובות הנכונות, אבל מצד שני יש בה תמימות מהממת שלא בא לי שתגמר אף פעם. כמובן שאני מתייצב בכל בקשה, מטלה, או הסעה, היא פשוט עלתה על המילים והטון הנכון להניע אותי לפעולה, שילוב של חנופה קלילה משולבת באסרטיביות עם קורטוב של חן שביחד גורמים לי לנוע על אוטומט, גם כשמדובר בהסעה לצופים בחמש וחצי בבוקר ביום שבת! משפט אחד ואני נמס. בדיוק כמו הקפה, אבל לא שוכחת להכניס תקש.