ההורים שלי נשואים היום 60 שנה וזה ממש בילתי נתפס, מדהים ומהמם ביחד. נראה כלקוח מסרט שחור לבן שעבר זמנו, בזמנים בהם היתה תמימות, שורשיות הכל היה פשוט יותר ומורכב באותה מידה. אבא היה בן 22 ואמא בת 20 וחצי כשהתחתנו, זוג צעיר ויפה התחתן בתל אביב. המדינה היתה בת 10, מדינה צעירה שכל כך הרבה לפניה, ביחד גידלו 4 ילדים. הראשונה הייתה ענבל הבלונדינית היפה כחולת העינים, לאחר מכן סיגל המדהימה שהקסימה את כולם ולבסוף הגיעו לאבא שלי סופסוף זכרים, לא אחד, שניים- אסי ודני התאומים. הם נשואים 60 שנה וחברים עוד 6 שנים, 66
שנה ביחד!!! כאילו כבר יישות משותפת, אבל עדיין כל אחד פיתח אישיות משלו, תחביבים, הרגלים וקריירות, אף אחד לא ביטל את עצמו או וויתר על הדברים שממש חשובים. האמת שאני מתפעל מהם אפילו יותר בזקנתם, ביחד הם מגלים כאבים חדשים, קשיים, כל כך הרבה זמן הם ביחד עד שכל מחלה, בעיה, או כאב הופכים למשותפים. למרות שעברו הרבה פרידות כואבות לידם, הם עדיין אופטימים, תומכים, משלימים אחד את השני, יוצאים לבלות ביחד ומחזיקים ידים, נהנים מגלידה או סתם שקיעה, מעריכים את הקיים. הם מתפקדים בצורה מעוררת הערצה כראשי המשפחה - דואגים לכולם, לא מפספסים אף ארוע, תחפושת, תעודה, כאב גרון, מבחן או טקס סיום שנה, גם אם זה מעכשיו לעכשיו הם תמיד נכונים לעזרה, תמיכה או סתם ארוחה. הם מגיעים ביחד,עם סלים וחבילות, סיפורים ועצות, עצם הנוכחות שלהם מרגיעה, מכילה, הם נותנים ומודים על מה שיש, הזוגיות שלהם מרגשת, מחממת את הלב, זה נראה כי אי אפשר אחרת, תמיד הם היו שם בכל ארוע ואף ארוע לא שלם בלי הנוכחות שלהם. בעולם בו יש כמעט יותר מתגרשים ממאושרים נראה כי נישואים מוצלחים הם מדע בדיוני,ההורים שלי מרגישים חזקים יותר ביחד, טובים יותר ביחד, מצליחים יותר, וכל זאת כשהם עדיין מאפשרים לשני להתעסק בעיסוקים ושגעונות פרטיים. אז אבא ואמא אתם ההוכחה שמוסד הנשואים חזק ובועט, שהמשפט האלמותי להזדקן ביחד אפשרי, שמח שיש לי את הזכות לראות את זה קורה. מאחל לכם להמשיך לקום בבוקר אחד ליד השני, אופטימים, חזקים ואוהבים.