top of page
  • דני קירש

2.עצמאות זה טוב אבל למה בבוקר??


״אני מבקשת להגיע עד שמונה וחצי, חבל שהיא תפסיד את המפגש.״

נזפה בי הגננת, אתמול.

יאמר לזכותה של הגננת, שהצליחה להתאפק לא מעט פעמים מבלי להעיר לנו, למרות שבחלק מהמקרים הגענו מאוד, אבל מאוד מאוחר.

אנחנו בקושי מצליחים לגרד אותה מהמיטה בשמונה!! " אין סיכוי שנצליח להגיע בזמן", חשבתי לעצמי.

מחר, אמרנו אנט ואני, נעיר אותה מוקדם כדי שתגיע בזמן, הפריבילגיה של יקיצה טבעית נגמרה.

כזו היא אלה, ילדה מיוחדת, בזמן שרוב הילדים קמים לפנות בוקר ומעירים את כל בני הבית, לאלה יש שעון ביולוגי של ילדה מדרום אמריקה.

הבוקר הגיע והתרחש הנס - אלה יצאה לבד מהמיטהבשעה 07:45 ונמרחה על הספה.

וואווווווו כל הכבוד לאלה, אמרה אנט (אולי יקרה הנס ונגיע בזמן היום??)

45 דקות נראה בהחלט זמן מספק להתארגן לגן.

אולי כאשר מדובר על ילד צייתן, אצל אלה זה לא המקרה, אלה איך נאמר, המציאה את המושגים עצמאות, אחריות ושליטה.

אם חשבנו שילד שלישי גדל מעצמו, זה באמת נכון. הבעיה היא שבדרך אלה לוקחת 4 שבויים: אנט יובל נועה ואותי, ברגע שלא סרים למרותה או מעיזים לא לעשות כרצונה, חוטפים.

אז הפרינססה אכן קמה פיזית אבל בפועל כיסתה את עצמה בשמיכה על הספה והמשיכה לישון.

בזמן הזה הסנדביץ שהיא אוהבת והכי מזין שיכול להיות- סנדביץ שוקולד, היה מוכן בתיק אוכל יחד עם אגס.

אנט השאירה בגדים על המיטה, נשארו 30 דקות לדד ליין של הגננת, מספיק לכל הדעות.

חוץ מדעה אחת קטנה בת שלוש וחצי שהחליטה דווקא היום מכל הימים לעשות הכל לבד.

אני רוצה קודם קורנפלקס, אני רוצה לשים את השוקו ואת החלב, ציוותה הגמדה.

כך מצאתי את עצמי עומד לידה והיא עם האצבעות הקטנות מחזיקה קופסת שוקו ביד אחת וביד השנייה עם כף מנסה לשים בחמישה ניסיונות אבקת שוקולית בקערת קורנפלקס, אחרי שמזגה לעצמה חלב.

אני רוכן מעליה מוכן עם הסמרטוט במקרה וגרגיר מהשוקו יפספס את הקערה ו........נגמר!!!!!

אמרתי ולקחתי את השוקו( אין לי מושג איך הצליחה לנווט את הכל במיומנות- הילדה תהיה מנתחת כירורגית - סגור.)

אבא.. אמרה החמודה המתוקה עם הלחיים שאי אפשר לעמוד בפניהם- היה לי מאוד טעים הטוסט שעשית לי אתמול...רמזה בעדינות הנסיכה...הופ,גם טוסט היא קיבלה.

קודם להתלבש ואחר כך שיניים הורתה אלה, אני לא רוצה את הגרביים שישנתי רוצה חדשות, רוצה קשת עם קוקו, אני רוצה לשטוף את המברשת, אני למרוח את המשחה.

כוס צהובה לשטוף(בתרגום חופשי אני מוכרח לספק לה את הכוס הצהובה כדי שתשטוף את הפה אחרי הצחצוח, אם בטעות אני אתחכם ואספק את הכחולה חלילה, זה לא יגמר טוב).

כמובן שבניגוד לכל שאר הימים בהם אלה קצת מזייפת בצחצוח, דווקא באותו בוקר היסודיות שאלה ציחצחה שיניים מתאימה לסטודנט שנה שלישית באורתודנטיה.

08:25 סופסוף הגענו לשלב נעילת הנעליים לא לפני שביצענו שיחה לאנט על בירור מיקומם של הנעליים מאחר ולא היו במקום הרגיל .

אלה אוהבת לעזור לנעול את הנעליים גם שלי, היא נקרעת מצחוק כל פעם מחדש מהפעולה של להחזיק את הלולאה. אני קושר את השרוך ורגע לפני בניית הלולאות היא מחזיקה את הקשר ושנייה לפני שהאצבעות שלה נכנסות ללולאה היא מוציאה אותן במהירות ונקרעת מצחוק, כל בוקר מחדש.

כאמור התיישבנו לנעול את הנעליים שלי .

פתאום החליטה אלה שזה הזמן ללמוד לקשור את השרוכים, לא רק להחזיק את הלולאה.

האמת ביצוע הפעולה קצת מוקדם לגילה, במיוחד לאור העובדה שאני מוצא את עצמי קושר ליובל ונועה את השרוכים לפעמים.

אבל לא, אף פעם לא מאוחר ללמוד... יצאתי איכשהוא גם מזה.

08:28 מוכנים ליציאה ואז מזכירה לי שרצתה את הקשת עם הפרח בנוסף לקוקו...

אני מגיע לקופסא של הקוקיות והקשתות ו.....

קשת לא מצאתי אולי שבר ענן.

בכל מקרה אחר הייתי מנסה לשכנע עם עשרות הקשתות האחרות שהיו במקום, לא עם אלה, בחיים זה לא היה עובר בשלום.

מחפשים בטירוף, עוברות להן שתי דקות ואנחנו יוצאים ב08:30 מהבית.

המפגש כבר התחיל. אין סיכוי שאלה תלך ברגל היא על הידיים שלי במהירות בדרך לגן כבר בוכה ועצבנית.

אני מגיע לשער- כמובן שהוא סגור. רחמים השומר דואג בשעה 08:30 עם 00 בשניות לסגור את השער ולהעלם. המסר הסמוי המועבר להורי ילדיי גן אלון המאחרים-איחרתם בגלל שלא התאמצתם מספיק, עכשיו מגיע לכם עונש תחכו עד שאני אפתח לכם את הדלת..עוד דקה חלפה.

נכנסנו באיחור אופנתי. דורית הגננת מסתכלת עלי ... מסתכלת על אלה.

ואז שואלת: ״ אבל למה היא בוכה?״

למרות הכל היא רק מסתכלת עליי עם הפרצוף הזה והכל נסלח.


#אלהקירש #גןאלון

14 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page