לפני שנה הגוף שלי החליט עצמאית לכבות את עצמו ל 24 שעות.
בלי לשאול, להתייעץ, לאותת, לתת סימן הכי קטן, פשוט כבה !!
אי אפשר להשוות את התחושה של כיבוי מיידי לשום דבר מוחשי, אולי רק למחשב שפתאום לא מגיב ולא מבינים למה זה קורה ואז פתאום רואים שהוא בתהליך כיבוי והופ הוא נעלם.
כלפי חוץ זה נראה כאילו ישנתי- ואמנם העיניים שלי היו עצומות, אבל בפנים... או או............
מערבולת אמיתית.
החוויה הייתה הכי רחוקה מחוויית שינה שיכולה להיות, כזו שלא ניתן לתאר את עוצמתה במילים, חוויה מטלטלת, משנה חיים.
במהלך אותן 24 שעות אישתי, ילדיי, משפחתי וחבריי חשבו כבר שאיבדו אותי לנצח...
זה לא קרה, כנראה שהזמן שלי עדיין לא הגיע,
מה שכן קרה שינה את חיי וגרם לי להבין שקיבלתי מתנה...
על המתנה שקיבלתי הייתה תווית קטנה שרק אני יכולתי לראות :
"לא לשימוש עצמי בלבד!!״
מה ש.. או מי ש.. נתן לי את המתנה רצה בעצם לומר לי: "אני מעניק לך את המתנה הגדולה מכל- החיים!!! אתה מקבל אותם בחזרה בדיוק כמו שעזבת אותם.
בנוסף, עדכנתי לחיים שלך גרסה. הגרסה המשודרגת נועדה לאפשר לך להפיק יותר מהגוף שלך, במיוחד לאור המשימות החדשות שנכונות לך.
אני רק מבקש ממך בקשה -
המקרה שלך ייצר לי לא מעט עבודה. להחזיר חיים זו פעולה הרבה יותר מעייפת מאשר למנוע את קריסתם.
השתמש במתנה זו בחכמה, שתף בחוויה אנשים רבים - כך שיוכלו לשנות את חייהם בזמן וליהנות מהם כמה שיותר . רצוי שיעשו זאת כשיש עוד זמן, בדרך זו תחסוך לי קצת עבודה.
וכך באמת ובתמים אני מרגיש, מחויבות עצומה ואפילו שליחות לשתף את כל מי שמוכן לשמוע ובכך לתת הזדמנות-
להחזיר את השליטה בחיים!!
אז מה קרה שגרם לי לאותה התנתקות?
מה היה גורם הפעולה, הכל כך אגרסיבית שפגעה בגוף שלי?
אותה פעולה שבעצם סגרה את המכונה הכי מתוחכמת שקיימת על היקום - גוף האדם.
בצורה הפשטנית ביותר, יצאתי לרוץ ביום הכי חם בעשור האחרון בחודש מרץ.
את האימונים ביצעתי בעיר מודיעין והשילוב של טמפרטורה גבוהה עם הלחות של תל אביב, הפכו לבלתי נסבלים באותו יום.
טיימינג מוצלח לא ממש היה לי באותו בוקר אומלל, או ליתר דיוק ב - 06:45 השעה בה התחלתי לרוץ.
החלטה אומללה? טעות בשיקול דעת?
בדיעבד, ההחלטה הזו שינתה את חיי ודווקא לטובה.
וכך תאריך המרתון ה - 15/03/2013
או ליתר דיוק למחרת ה - 16/03/2013 הפך להיות יום ההולדת החדש שלי, היום הראשון של שארית חיי.
מה בדיוק קרה שם ?
מה חוויתי?
יש אור לבן?
מנהרה ?
רואים דמויות ?
מרחפים?
מה בדיוק ראיתי ששינה את חיי??
הרבה שאלות קשות.
לשמחתי הייתי שם כדי לחוות את זה.
ולשמחתי הגדולה יותר, חזרתי כדי לספר.
