לקחתי החלטה ואני מתענג על כל שניה שלה. החלטתי שאני מקדיש זמן אמיתי ואיכותי להיות עם הילדים שלי כולם ביחד וכל אחד לחוד. לכאורה הכי קל זה עם אלה. הקטנה שלפני רגע הייתה בת שבע . זאת שגדלה מעצמה וכבר מזמן מתקנת ומוכיחה אותי. שיש לה כבר דעה על כל דבר ותובנות מרתקות. אי אפשר להגיד שלא בילינו זמן ביחד. אבל תכלס ברוב הפעמים למרות שאני איתה פיזית, אני לא ממש נוכח. להקדיש זמן נשמע מאוד ארוך ומחייב וזה ממש לא כך. זה יכול לקרות בדרך לגינה, במקלחת, על גשר לכמה דקות מעל הנחל, באוטו בדרך משם לכאן או אפילו על הספה למספר דקות. אני הופך את הטלפון. משתיק את כל רעשי הרקע ושם על הולד את כל המחשבות שעפות לאלף מקומות.מחשבות על דברים חשובים, מהותיים, מורכבים ומרתקים. אבל תכלס שום דבר לא יכול להיות יותר מרתק משיחה כנה בין אב לבת, אין יותר מרגש מזה. אני מתרגש מהחוויה של להיות אבא של אלה. להיות נוכח איתה ברגעים שחשובים לה, הרגעים שלא יחזרו אם לא ניצור אותם ביחד. אין יותר מזה או שיכול להשתוות לזה בחיים. ממליץ בחום.