הלכנו לנוח קצת מהמלחמה ונקלענו למתקפה הולנדית מתוכננת שאי אפשר לקרוא לה פחות מפוגרום.
ליובל ולי היה מזל גדול אבל אי אפשר היה לפספס את השנאה בעיניים, האלות בידים רימוני ההלם שנזרקו כמו קפצונים והקסדות לראשם.
בגדים שחורים ודגלי פלסטין.
מסתובבים ומחפשים יהודים.
מחפשים את הקורבן הבא ללינץ׳
המתקפה הייתה בחסות נהגי המוניות עם התעלמות כמעט מוחלטת מהמשטרה שכל תפקידה היה לשמור על החוק אבל בעיקר צפתה מהצד (אין ספק שהעובדה שרוב השוטרים מוסלמים תרמה ללהיטות שלהם לא לעזור.)
איך חיכינו לחופשה הזו, אחרי כל הסטרס של המלחמה עם האבל האישי שלי.
כשמכבי עלתה לליגה האירופית כל מה שרצינו זה לקבל יריבה ראויה במיקום אטרקטיבי.
ארץ שאפשר לטוס אליה שתאפשר לנו חוויה מהממת של אבא ובן נוסעים ביחד לראות משחק כדורגל של קבוצתם האהובה.
כשאיאקס הוגרלה זה היה ברור לנו שאין סיכוי שלא נטוס, יריבה חזקה מהטופ של אירופה ומקום שאוהב יהודים (איאקס ידועה בחיבתה ליהודים, אפילו יש להם שיר של האוהדים ששרים לכבודנו)
אחרי מאמצים רבים השגנו טיסה וכרטיסים למשחק: יצא מושלם - אמסטרדם, בסופ״ש עם גיחה לברצלונה לביקור אצל גיסי היקר.
היה מדהים לראות את אוהדי מכבי באים לתמוך למרות התקופה הפחות מוצלחת של הקבוצה.
פגשנו אותם בכל מקום, בשדה התעופה באמצע הלילה, ברכבות, במטרו והשיא במרכז אמסטרדם שהרגיש כמו מרכז תל-אביב .
כ-3,000 אוהדים בצבעי כחול צהוב שבאו להינות מחוויה מרגשת.
ואכן היה מרגש עם שירה אדירה של כולם של הבה נגילה בכיכר דאם שמסביבנו עשרות שוטרים שמאבטחים את הארוע.
היה מרגש לראות פתאום את הבעלים של הקבוצה מליארד יהודי מקנדה מצטרף לאוהדים בשירת הבה נגילה.
היה גם מרגש שפתאום באמצע הצעדה לאיצטדיון ארנה על שם יוהאן קרויף נשלפה טבעת ואוהד הציע לחברתו נישואים צהובים כחולים.
כשהיינו ביציע ישבנו שורה מעליהם וכל הקהל שר לחתן המיועד:
אוווווווווווווו היא אמרה לו כן !
היא אמרה לו כן,
היא אמרה לו כן,
היא אמרה לו כן.
3,000 איש שרים והכלה המיועדת מתרגשת ומראה את הטבעת.
למרות שהמשחק לא נתן לנו נחת בלשון המעטה, עדיין נהנינו מאוד מהשירה הבלתי פוסקת מהאצטדיון היפיפה עם 55,000 איש.
הייתה תחושה של אחדות, תחושה של ביחד ואפילו קצת שליחות- באנו לתמוך ספורטיבית בקבוצה ישראלית שלא רק מייצגת את העיר תל אביב אלא את כל המדינה.
לקראת הסוף נרשם רגע מרגש מאוד נוסף שכל האצטדיון נעמד והריע לנו בשיר על היהודים, כאילו מודה על המאמץ והתמיכה שלנו בקבוצתנו ובמדינה כולה.
בדרך חזרה נסענו עם אוהדים של איאקס והחלפנו חוויות על המשחק ועל ג׳רדי קרויף וערן זהבי וניכר שמדובר באוהדים חביבים להפליא.
למזלנו עם מספר החלטות נכונות ומזל גדול יצאנו יובל דן ואני ללא פגע אבל עם תחושות קשות מאוד.
יצאנו לבלות וחזרנו מבועתים.
בעיקר מהדיסוננס שחווינו לפני ואחרי וההפתעה שזה קרה כאן.
הפער בין הולנדים חביבים ומפרגנים לעומת אזרחים הולנדים אחרים שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליהם זה חביבים
הולנדים עם מבטי שנאה שיצאו למסע נקמה מתוכנן ומאורגן שהרגיש כמו שיצרו זירת מלחמה.
כולם הזדרזו לעוף מאמסטרדם כמה שיותר מהר ולא להמשיך להרגיש את תחושת הנרדפות בארץ זרה.
העלייה על מונית מקומית לשדה התעופה לא הייתה אופציה בכלל לאור המתיחות, אז נעזרנו בישראלי חביב שגר באמסטרדם
ברגע שזה קרה כל הקהילה הישראלית ובית חב״ד נרתמו לעזור עם מבטי התנצלות שזה קרה דווקא אצלם.
האמת היא שהם ממש לא אשמים, להפך הם היום האור בכל האפלה של אותן שעות והם עשו את הדבר הנכון וחיממו לכולנו את הלב ובעיקר הזכירו לנו שלא משנה היכן זה יקרה בעולם, בכל רגע של נפילה כואבת, הישראלים והיהודים ירתמו יעזרו ויתרמו.
אני לאמסטרדם כבר לא אחזור.
תודה לכולם על הדאגה והתמיכה.
ורק שיידע כל מי שחפץ ברעתנו
זה לא משנה כמה תנסו, אתם לא תצליחו לשבור את רוחנו,
כוחנו באחדותנו
עם ישראל חי
コメント