top of page
  • תמונת הסופר/תדני קירש

89. השיחה האחרונה?

תחשוב כאילו זאת השיחה האחרונה❗️

כך אני אומר לעצמי כל פעם שעולה לי.

כל פעם שבא לי לענות בצורה מגעילה, לא מכבדת, משפילה.

הבאסה במילים זה שאי אפשר לקחת אותן חזרה.

הן נצרבות עמוק בתודעה והן הרבה יותר חזקות מכל פעולה פיזית.

אבל לא תמיד אפשר לשלוט בהן.

לפעמים בלי הודעה מוקדמת מוטחות סיטואציות מורכבות ישר בפנים.

תופסות אותנו לא מוכנים והתחושה של הכעס מחלחלת ועוד רגע מתפרצת מבלי יכולת לשלוט, כמו הר געש של מילים שעוד רגע מתפרץ…

כשפרץ המילים משתחרר, הן שורפות כמו לבה חמה כל מי שעובר בדרכן, צורבות במיינד מילים שחבל שנאמרו.

אז אני מציע שבפעם הבאה,

רגע לפני שמשחררים את שלל המילים לאנשים יקרים וחשובים.

לקחת שנייה,

רק שנייה,

לעצור

לקחת אוויר

לנשום ולחשוב-

האם כך אני רוצה שתסתיים השיחה האחרונה?

כך ארצה שיוותרו להן המילים האחרונות שיאמרו וכבר לא יהיה את מחר לתקן?

סופ״ש נעים מלא הכלה והנאה מהמשפחה



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page