top of page
  • תמונת הסופר/תדני קירש

86. המידלע הפכה לחיילת.

תגיד אבא זה הקבר של סבתא רבה שלי?

שלחה לי החיילת תמונה בערב יום הזכרון

וכל גופי הצטמרר.

שנת 2003 אחרי 5 נינים זכרים אנחנו מבשרים לסבתא שלי, אמו של אבי, שאנט נושאת בבטנה נינה ועינייה הכחולות התמלאו בדמעות.

סבתא דבורה הייתה כבר בת 89 ובריאותה החלה להתדרדר, הדבר היחידי שיחלה לו הייתה מידלע שזה כינוי לילדונת באידיש.

״מתי תביאו לי מידלע?״ הייתה אומרת לי בכל ביקור של אנט יובל ושלי בבית האבות משען ברמת אפעל.

לצערה היא לא זכתה לראות את נועה, 6 ימים לאחר שנפטרה, נולדה נועה ולי תמיד נשבר הלב על כך שמעולם לא נפגשו.

2023 נועה מדריכת תותחנים בשבטה,

שבוע לפני יום הזכרון היא במהלך של שבוע חזרות בכפר סבא לקראת יום הזכרון, חלק משגרה שנתית מרגשת בה כל חייל פוקד קבר של חייל שנהרג בערב יום הזיכרון.

יומיים לפני יום הזיכרון נועה מרגישה לא טוב ומקבלת גימלים על קוצר נשימה ודלקת שמתפתחת ונחה בבית ולא משתתפת בחזרות של יחידתה בכפר סבא.

הגיע לו ערב יום הזכרון ולמרות שהרגישה לא בטוב נועה החליטה שתלך לפקוד קבר עם חברה טובה.

מכל בתי הקברות בארץ דווקא הוצבה חברתה בבית קברות חולון, מקום קבורתה של סבתי האהובה.

מכיוון שזו הייתה יוזמה של אותו בוקר, לא עדכנתי את נועה שהיא אכן קבורה שם.

בית קברות חולון הוא מקום עצום עם מספר כניסות, גם אם הייתי מספר לנועה שסבתא רבה שלה שלא זכתה לראותה אף פעם כל כך קרובה אליה ספק אם הייתה מצליחה לאתר את הקבר.

נועה נכנסה במקום הלא נכון ובעודה מחפשת את הקבר של החייל,משהו גרם לה להביט לפתע לכיוון השני, היא הביטה למטה וראתה-

דבורה קירש

היא מיד הבינה שזאת היא,

ביוזמתה הביאה פרחים ומים ושטפה את הקבר ונעמדה לידו.

וכך כמעט 20 שנה לאחר שסבתי לא זכתה לראות את הנינה הראשונה במשפחת קירש, הן נפגשו להן.

סבתי האהובה ונועה החיילת.

סבתא דבורה והמידלע.

22 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page