top of page
  • דני קירש

70. מלאך שהתהלך בינינו

אמא איך לקחת כל דבר ללב.

זה היה יכול להיות משפט שאמרת למישהו שלא נתן לך מנוח כי חששת שלא הובן כמו שצריך או בגלל ילדים רעבים בארצות רחוקות.

זאת הסיבה שחשבתי שאם תלכי זה כי הלב שלך לא יחזיק את מידת הדאגה שלך לכל כך הרבה אנשים.

בסוף זה קרה בגלל הראש ונפילה מצערת שעצרה את הכל לפני שנתיים וחצי.

אני זוכר שנסענו כל כך מהר לרמבם כדי להספיק לראות אותך ולהיפרד ממך לפני שיהיה מאוחר.

הספקנו, אבל החיים מאז השתנו לחלוטין,

את כבר לא היית אותו דבר ונאלצנו לעזור ולתמוך בך ובעיקר לעטוף אותך בהמון אהבה.

למרות שכמעט ולא הגבת זכינו לחוש את חום גופך ולעיתים אף את עינייך הכחולות, לנו זה הספיק, רק שלא תלכי לתמיד, שתישארי איתנו עוד קצת,

היה לנו קשה לראות את חוסר היכולת שלך לתפקד ולהיות האמא המדהימה שהכרנו,

אז בדרכך הצלחת אפילו במצבך הכל כך מורכב לייצר סביבך אהבה אין סופית, תמיכה ומשפחתיות שלא נגמרת.

אני הרגשתי כשהבטתי עמוק בעינייך

שאנחנו מתקשרים ושאבתי ממך כוחות,

עד כמה שזה היה קשה להביט בך חסרת אונים זו הייתה זכות גדולה לסעוד אותך אמא ולתת לך קצת ממה שנתת לנו כל השנים,

זכות להיות איתך וללמוד ממך שיעור נוסף אחרון על יכולת שרידות בילתי נתפסת.

נאחזת בחיים ולא משנה מה הרופאים אמרו, החלטת שאת שוברת את הסטטיסטיקה.

אני זוכר שלפני חודשיים כשהתאשפזת בפעם האחרונה, הרופאה במחלקה הגריאטרית בתל השומר אמרה לי שלא בטוח שתעברי את הלילה עם כל מחלות הרקע שלך.

אז שאלתי אותה: את מכירה מישהי ששרדה קורונה עם מחלות רקע כמו שהיו לך, היא ענתה לי- לא.

אף אחד מהמבוגרים שהגיעו אליי למחלקה לא שרד את הקורונה, אבל את שרדת גם את הקורונה, רק כי כי החלטת.

החלטת שבית החולים זה לא המקום הנכון לך לסיים את חייך ולמחרת השתחררת הביתה.

זה לקח חודש וחצי עד שלגופך נגמרו הכוחות.

הלכת בדיוק כפי שמגיע לך - בבית, ליד האהובים שלך בלי סבל, פשוט שחררת ביום הולדת שלך, חיכית שהתאריכים יתחברו שלא יהיה טורח לכולם עם שני תאריכים.

בחייך ובמותך התחשבת בכל הסביבה.

תמיד קראת לי דנדוש, לא משנה באיזה גיל וכמה התבגרתי, אני זוכר שבאיזשהו שלב בבגרותי הפריע לי הכינוי הילדותי, עד שהפכתי להורה בעצמי ושיחררתי, כי הבנתי שזו זכות לקבל ממך כזו תמיכה וכל כך הרבה אהבה.

כמה אור, אופטימיות ואנרגיות הפצת בכל מקום,

בלי רעש, פגיעה באחרים או גניבת תשומת לב, אלא באצילות, בענווה, עם קסם רב ונתינה טהורה.

עם כל מי שדיברת נתת את התחושה שהוא הכי חשוב בעולם ואת רוצה לעזור באמת, כי כזאת היית צדיקה אמיתית, לא סתם דווקא את נפטרת ביום הולדת שלך, זו זכות ששמורה רק למעטים.

היית מלאך שהתהלך בינינו ועכשיו השמים קיבלו אותך לתמיד.

איזה כייף לשמים שם למעלה שזכו בך.

בטוח מפקד צי המלאכים למעלה שמח ממש.

שמח על הכוח המשמעותי שהצטרף בשמירה על הטוב,

אולי בכלל הוא ציוות אותך להיות אחראית על ההדרכה של המלאכים והמלאכיות, כדי שתלמדי אותם איך להיות אמא למופת ואיך אפשר לעזור בכל סיטואציה בצורה מושלמת, בדרך הזו הלב הטהור שלך יגרום להמון אנשים לדעת פתאום מה הפעולה הנכונה לעשות ואיך להפיץ אור.

אני מבטיח לך אמא שנמשיך את דרכך ונזכיר לכולם איזה אדם מדהים היית. מבטיח לך שנשמור על אבא, כמו שהיית רוצה שיקרה, שנישאר ביחד כל האחים, בשבילך.

כי זה מה שהיה חשוב לך יותר מהכל.

זה הזמן להיפרד אמאל’ה אהובה.

אני כל כך אוהב אותך

תנוחי לך ותהיי שלווה זה מגיע לך כל כך.

ממני דנדוש




2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page