
היום קראתי ליותר אנשים - אחי,
מבלי לבדוק אם הוא יהודי או ערבי.
זה לא היה מקרי, פשוט לקחתי החלטה
לאזן את הלחץ, האטימות והשנאה.
החלטתי להיות נחמד, קצת יותר.
לחייך, קצת יותר,
להיות אדיב, קצת יותר.
החלטתי שאני מחזיר את הנורמה והשפיות לחיי.
חייכתי יותר לאנשים,
זרקתי מילה טובה על כמעט כל אינטראקציה,
פירגנתי לכל מי שנתן לי לעבור עם העגלה.
אמרתי סליחה מבלי לבדוק של מי באמת האשמה.
אפילו נתתי למלא אנשים להידחף עם האוטו לפני הפנייה.
כי בסוף זה לא תלוי במנהיגים, במשטרה או במתפרעים.
זה תלוי בכל אחד ואחד מאיתנו, אנחנו הרוב.
בואו נחזור לנשום.
נחזיר את הפירגון, סלחנות, הכלה וכבוד בסיסי אחד לשני.
Comments