אבא שלי הקים את שבט און בקרית אונו. הוא עשה את זה בהתנדבות מלאה, מתוך רצון להקניית ערכים וחינוך נכון לנוער ובעיקר באהבה גדולה, אמר שישאר רק לשנה אחת ונשאר 20 שנה. סבא רבא שלי הקים את חנות הצופים הראשונה ב1924. צופים תמיד היו חלק מהבית. אני זוכר אותי ואת אחי התאום מגן חובה מתרוצצים במחנות קיץ, טיולים. כייף להיות איתם עם הצופיפניקים. מדובר באנשים שבאים בתשוקה עצומה לתרום, לחנך, ללמד, ברבות השנים הפכו כולם למשפחה גדולה. אנשים איכותיים, מלח הארץ שמחנכים דור אחר דור לערכים, אהבת הארץ ומוסר עבודה. היופי הוא שהערכים מועברים מהמדריכים לדור העתיד שהופך למדריכים וממשיך לנטוע ערכים לבאים אחריהם. לאנשים שנשארים בצופים יש DNA משותף. כשהבת שלי בבגרותה אומרת לי שהיא עם החברה של הצופים אני נרגע , אני יודע שזה שם נרדף לאיכות . לא סתם התגלה שהצוות המחנך בצופים מגיע לדרגות ולשירות הכי משמעותי בצבא, הערכים שהם ספגו ממשיכים באופן ישיר לצבא ולרצון לתרום למדינה. אבא העביר את הערכים לילדיו כמו גם לרבבות ילדים ומדריכים. השושלת המשיכה אצלי ואצל ילדי - שתי הבנות הפכו לצופיפניקיות בעצמן, נועה מדריכה שניה שנייה ורונה חניכה. בגלל שסבא שלי וסבא רבא היו בצופים מדובר בשרשרת של 5 דורות. שרשרת שהולכת להיקטע. זה עדיין לא מאוחר.
Comments